|
שלום לכולם...
היצירות שהיו כאן היו ישנות להחריד, מתקופות
פרה-היסטוריות למיניהן בחיי - את הדף הזה פתחתי
בגיל 15 (!).
הרבה פיצות נאכלו מאז והרבה בקבוקי טרפנטין נשפכו.
אני לא מוצאת טעם להמשיך ולעדכן כאן, עמכם הסליחה.
מה גם שהאתר הזה כבר לא ממש פעיל.
אז אם הגעתם לפה איכשהו ותהיתם מה קורה איתי:
הגעתי לגיל 28 המופלג, סיימתי תואר ראשון באמנות
במדרשה לאמנות במכללת בית ברל, ולימודי תעודה בעיצוב
גרפי מסטודיו 6B בהצטיינות.
כרגע עובדת בהיי-טק וכנראה בקרוב אפתח עסק עצמאי
לעיצוב.
מי שעדיין רוצה לראות את האמנות שלי, שהתפתחה הרבה
מאז, וגם עבודות בעיצוב, מוזמן כמובן לעשות זאת
במקומות אחרים (בפייסבוק, באתר שלי וכו')
www.reouts.com
היה מגניב פה פעם. נתראה בשמחות :)
רעות. 2013
|
כשפגשתי את
הזוזו לסטרי הזה
ישר קלטתי שהוא
מוזר, קודם כל
היו לו שני
אפים, אחד במקום
הרגיל ואחד ליד
הביצים, כל פעם
שהיה מגרבץ הוא
היה דופק גם
אפצ'י הגון.
זה יצר בעיה כי
הוא שמר את
הקוזלך שיצאו לו
מהאף (ומהביצים)
הוא היה אוסף
אותם לתוך
קופסאות גפרורים
ומוכר בשמונים
שקל לקופסה, היה
קשה אז, אבל
הסתדרנו.
יגאל עמיר מעלה
זכרונות בערב
הווי וסלוגן. |
|