|
לאחר רכישת כמה תארים אקדמאים כמו ב.א. בלשון וספרות
עברית ואנגלית, ומאסטר בפילוסופיה בנושא ספרות,
ולאחר שנים רבות של הוראת הלשונות והספרות העברית
והאנגלית, אני ממלאת כיום את זמני בכתיבת סיפורים
ומאמרים המתפרסמים לעתים קרובות באתרי האינטרנט
בעברית ובאנגלית, והוצאתי לאור כמה ספרים בעברית של
סיפורת ועיון.
תלת-שיח שבו לוקחות חלק:
פנלופי - אשת אודיסאוס מלך איטאקה
איזולדה - נסיכת אירלנד, אשת מארק מלך קורנוול, ואהובתו
הגורלית של טריסטן
איירין - אשת סומס וג'וליון פורסייט ואהובתו של בוסיני
|
כאשר נפגשו אפרונית (היא לכלוכית), שושנה (היא היפהפיה הנרדמה)
ושלגיה בנשף המחולות שערך הנסיך מקסים Prince Charming
הן גילו ששלושתן מיועדות לו...
|
"היא ראתה זוהר ירוק, אור ירוק בהיר ממלא את רוב החלל בינה
לבין הבית, והיא לא ידעה אם היא יכולה לצעוד לתוכו או לא..."
|
ל'איש הנחש', כפי שכינתה אותו במוחה, היו עיניים חיוורות
וחודרות, והיא הניחה שדמו מעורב. כשהסבירה לו את צרכיה בעזרת
התורגמן הביט בה בשתיקה, ואז ידעה שהוא מתכוון להרוג אותה.
משום מה, לא חשה כל פחד.
|
מופלאות היו העיניים; כאשר הביטה טלי בהן היו רגשות שונים
ומשונים חולפים בה. לפעמים נראו לה חומות כהות, ואז היה חום רך
ונעים אופף אותה, ותחושה של מנוחה ושלווה נחה עליה. לפעמים
נראו לה כמשנות את צבען בין כחול עמוק לירוק עמוק
|
היה קיץ. כאשר התעוררה תמר בבוקר, לא היתה צריכה למהר לקום
לבית הספר. ממיטתה העליונה הציצה בעד החלון, ראתה את צמרתו של
עץ השסק בגינה, ומסביבו שיחי פרחים. מעבר להם הציץ חדר האוכל
של הקיבוץ, ומרחוק, מתנשא מעל לכול - הר הגלבוע, ידיד נושן של
בני העמק.
|
עידן ועידנים ישן אדם בגן-העדן עד שהתעורר. זמן אין קץ שכב,
עירום, על העשב הרך מתחת לעץ אדיר, חולם את חייו בגן העדן.
בחלומו, היה הגן בהיר, ירוק ובתולי - עצים ושיחים, דשאים
ועשבים שוטים צמחו גדלו באין מפריע.
|
הכדור שהפך לזהב זוהר וגדל והתרחב, צונח אט-אט, כמו בלון נפוח,
יורד ונוחת לצדה, כשהוא מכופף רק מעט את מקצות עלי החיטה
הזעירים. כך עמד הכדור לפניה, נוגע ולא נוגע באדמה, רחב ועצום
יותר מכל כדור שראתה אי-פעם.
|
נועה ראתה את הכדור שלה, הכדור שהפך לזהב זוהר וגדל והתרחב,
צונח אט-אט, כמו בלון נפוח, יורד ונוחת לצדה, כשהוא מכופף רק
מעט את מקצות עלי החיטה הזעירים. כך עמד הכדור לפניה, נוגע ולא
נוגע באדמה, רחב ועצום יותר מכל כדור שראתה אי-פעם.
|
זרוקים בין אלף עולמות
אנחנו
|
בראשית היתה חוה - והיה הגן - והיה הנחש...
|
האישה תפסה חיה... הגבר אמר, אני צדתי...
האישה ראתה אש... הגבר אמר, אני צליתי...
האישה מצאה גדי... הגבר אמר, אני בייתתי...
|
היה היער ירוק, היה היער בהיר
שלחה בו השמש אצבעות אבק לבנות.
רחשו בו זיזי רמשים על חלקת עלה בסתרי נקבים.
בו פסעו אייל גם יחמור - חרדים, ערנים,
לחכו גרגרים מתוקים, אדומים, שמנים.
|
מעולם לא היתה לי
אם -
אני, מהרוח נולדתי ועם
הרוח שוטטתי
|
יחזרו יבואו
החיים שאבדו אי שם
בין רכב למרצפת
והברושים יצמחו לא פחות גבוהים
מאנטנות הטלוויזיה...
|
|
|
ואתם יודעים למה
קראו לה כיפה
אדומה?
כובע!
הגורו יאיא מצטט
את יהונתן גפן
בגאווה. |
|
